קלפטון הוא אלוהים. כך קראה אחת מכתובות הגרפיטי המפורסמות בהיסטוריה (ואולי הmeme הראשון) אי שם באמצע שנות ה-60, ותכלס מי אנחנו שנגיד אחרת. לפני שמישהו בכלל שמע על ג'ימי הנדריקס, אריק קלפטון היה שם נרדף לגיטרה חשמלית ומי שאחראי במידה רבה על תור הזהב של הבלוז בבריטניה. הוא פרץ לתודעה כגיטריסט בלהקה האגדית The Yardbirds ומיד הפך לנגן הגיטרה המבוקש והנערץ ביותר בממלכה. לאחר שעזב את הלהקה, הקים קלפטון את הפאואר טריו והסופר-גרופ הראשון בעולם – Cream, יחד עם הבסיסט ג'ק ברוס והמתופף ג'ינג'ר בייקר. הטריו לא החזיק שנים רבות, אבל הספיק לייצר שורה ארוכה של להיטי רוק-בלוז שהפכו לסטנדרטים של ממש, ביניהם White Room, Sunshine of Your Love ו- I Feel Free. אחרי שהעביר את רוב הסיקסטיז כגיטריסט-נטו, בשנות ה-70 הוכיח קלפטון את יכולותיו גם כזמר ענק וסונגרייטר משובח ופצח בקריירת סולו מפוארת שנמשכת עד היום, כבר מעל חמישים שנה. עם אינספור להיטים (Layla, Wonderful Tonight, Tears In Heaven, Old Love, Cocaine, Bell Bottom Blues ועוד איזה מיליון), אינסוף שיתופי פעולה מהביטלס ועד שריל קרואו, 21 פרסי גראמי וכמות באמת בלתי נתפסת של פרסים, הישגים ותארים נוספים; אריק פטריק קלפטון (Eric Patrick Clapton) הוא אגדה חיה במלוא מובן המילה. במאי 2024 מגיע Slowhand להופעות בודדות ברויאל אלברט הול בלונדון, ואנחנו שולחים אתכן.ם לשם לערב על-זמני, בין-דורי ובלתי-נשכח.